שמנים צמחיים כמו שמן סויה, שמן קנולה, שמן תירס ושמן חמניות נשמעים טבעיים, הרי הם באים מצמחים, הם נגישים, הם הבסיס להרבה מנות שאנחנו מכירים מהבית והם נמצאים כמעט בכל מוצר מעובד, מקוטג׳ ועד קרקרים, חטיפים מטוגנים ורטבים.
בשנות השמונים ניסו לשכנע אותנו שהם בריאים ובשנים האחרונות יש יותר מודעות לנזקים הפוטנציאליים של שמנים אלו.
מה הבעיה עם שמנים צמחיים תעשייתיים?
• שמנים אלו עשירים במיוחד בחומצות שומן מסוג אומגה-6, ובעיקר ב-linoleic acid (חומצה לינולאית). אומגה-6 היא חיונית אבל רק במינון הנכון. הבעיה היא שבמערב אנחנו צורכות פי 10-20 יותר אומגה-6 ממה שהגוף שלנו בנוי אליו. עודף אומגה-6 בתפריט מעודד תהליכים דלקתיים בגוף, פוגע באיזון בין אומגה-3 לאומגה-6, מה שעלול להשפיע על בריאות המוח, כלי הדם והעור.
• כמעט כל השמנים הצמחיים שנמצאים על המדפים עוברים תהליך עיבוד אינטנסיבי מאוד הכולל מיצוי תעשייתי בחום גבוה שפוגעת באיכות השמן.
• בהפקת שמנים אלו משתמשים בממסים כימיים (כגון הקסן)
• דה-ודוריזציה (deodorization): כדי להעלים ריחות וטעמים לא נעימים שנוצרים בתהליך, השמנים עוברים תהליך כימי נוסף בחום גבוה נוסף שפוגע גם רכיבים תזונתיים חשובים
• כדי להפוך את השמנים למוצקים (כמו למשל מרגרינה) שמנים צמחיים עוברים תהליך של הידרוגניזציה. זהו מקור עיקרי ליצירת שומני טראנס, שמזיקים במיוחד לבריאות הלב וכלי הדם.
ומה לגבי המטבוליזם?
נשים רבות שמנסות לשמור על חילוף חומרים בריא מופתעות לשמוע ששמנים צמחיים מזוקקים עלולים דווקא לפגוע בקצב חילוף החומרים.
הסיבה:
• חומצה לינולאית בעודף משנה את מבנה קרומי התאים ומורידה את הפעילות המיטוכונדריאלית – "תחנות הכוח" של התאים שאחראיות על הפקת אנרגיה.
• מחקרים מראים שכאשר קרום התא עשיר בעודפי אומגה-6 יש נטייה לירידה ביכולת הגוף לשרוף שומנים ולשמור על רמות אנרגיה תקינות.
• בנוסף, הם משפיעים על רמות הורמונים כמו לפטין ואינסולין, מה שעלול להוביל לעמידות לאינסולין, השמנה בטנית ועייפות כרונית.
שומנים חיוניים לבריאות שלנו, אך חשוב לבחור נכון. במה כן נשתמש?
• שמן זית כתית מעולה (לשימוש יומיומי)
• שמן קוקוס בכבישה קרה (עמיד לחימום)
• חמאה אמיתית או גהי
• אבוקדו ושומנים טבעיים אחרים כמו אגוזים וזרעים במתינות
אינה לוין | נטורופתית והרבליסטית קלינית